דמודקס בעפעפיים: קרדית הריסים, תסמינים ומה עושה המומחה

בעמוד זה

1. מה זה דמודקס?
2. סימנים שמרמזים על דמודקס
3. הקשר בין דמודקס, בלוטות המייבום ויובש
4. מה המומחה בודק
5. מה עשוי לעזור
6. מה לא כדאי לעשות
7. איך להתכונן לבדיקה
8. למה הדמודקס חוזרת

דמודקס היא קרדית זעירה שחיה על העור של רוב המבוגרים, כולל בבסיס הריסים. אצל רוב האנשים היא לא מורגשת בכלל, אבל אצל חלק מהם היא קשורה לגרד, לקשקשים ולדלקת חוזרת בשולי העפעפיים. בעמוד הזה נסביר מה זו הקרדית, אילו סימנים מרמזים עליה, איך רופא העיניים מזהה אותה, ומה עשוי לעזור כשהטיפול הביתי לא מספיק.

מה זה דמודקס?

דמודקס היא קרדית מיקרוסקופית, שלא רואים בעין, שחיה בזקיקי השערות ובבלוטות השומן של העור. בעפעפיים היא חיה בזקיקי הריסים ובבלוטות שבשולי העפעף, כולל בלוטות המייבום (בלוטות שומן זעירות שמפרישות את שכבת השומן של הדמעות).

הקרדית שכיחה מאוד אצל מבוגרים, והשכיחות שלה עולה עם הגיל. ברוב המקרים היא לא מזיקה. הבעיה מתחילה כשהכמות שלה גדלה: אז היא עלולה לגרות את שולי העפעפיים, לחסום את זקיקי הריסים ואת פתחי הבלוטות, ולעורר דלקת. לפי סקירות מקצועיות, דמודקס היא אחת הסיבות לבלפריטיס (דלקת בשולי העפעפיים) שחוזרת ולא עוברת.

סימנים שמרמזים על דמודקס

אין סימן אחד שמאבחן דמודקס בבית, אבל כמה סימנים יחד מעלים את החשד:

• גרד בקו הריסים ובשולי העפעפיים, שלעיתים קרובות חזק יותר בבוקר.
• אדמומיות של שולי העפעפיים ותחושת גירוי או צריבה.
• קשקשים וקרום בבסיס הריסים, ובמיוחד "שרוולים": קשקשים גליליים שעוטפים את בסיס הריס. זה הסימן האופייני ביותר לדמודקס.
• ריסים שנושרים, נשברים או צומחים לכיוונים שונים.
• שעורות וכלזיונות שחוזרים שוב ושוב.
• תסמינים של יובש: צריבה, תחושת חול ועייפות עיניים, בעיקר כשגם בלוטות המייבום מעורבות.

דמודקס שכיחה יותר אצל אנשים עם רוזציאה (מחלת עור שגורמת לאדמומיות בפנים), ולעיתים קרובות היא מופיעה יחד עם בעיה בבלוטות המייבום. כשהגרד הוא התסמין העיקרי ולא ברור מה הסיבה, קראו גם את העמוד על עיניים מגרדות.

הקשר בין דמודקס, בלוטות המייבום ויובש

בלוטות המייבום מפרישות את שכבת השומן הדקה שמונעת מהדמעות להתאדות. כשהקרדיות מתרבות בפתחי הבלוטות או סביבם, הן עלולות לחסום אותם ולעורר דלקת, וכך הבלוטות מפרישות פחות שומן, או שומן סמיך יותר (MGD). התוצאה היא דמעות שמתאדות מהר מדי, ותסמינים של יובש: צריבה, תחושת חול וטשטוש שמשתפר במצמוץ.

לכן אצל חלק מהאנשים שמגיעים בגלל "עין יבשה" מתברר בבדיקה שיש גם דמודקס, ולהפך. כשמטפלים רק בטיפות לחות, בלי לטפל בשולי העפעפיים, ההקלה עלולה להיות חלקית. טיפול שמתייחס לשני הצדדים, העפעפיים והדמעות, עשוי לעזור יותר.

מה המומחה בודק

האבחנה נעשית בבדיקה אצל רופא עיניים, ולא לפי התסמינים בלבד:

• בדיקה במנורת סדק (מיקרוסקופ שמאפשר לראות את חזית העין בהגדלה), עם התמקדות בבסיס הריסים ובשרוולים סביבם.
• במקרה הצורך, דגימה של כמה ריסים ובדיקה שלהם תחת מיקרוסקופ, כדי לראות את הקרדיות עצמן. הבדיקה הזו נעשית במרפאה, והיא קצרה.
• הערכה של שולי העפעפיים ושל בלוטות המייבום, ובדיקות לשכבת הדמעות. ראו בדיקות לעין יבשה.

הבדיקה עוזרת גם להבין אם יש עוד גורמים שתורמים לתסמינים, כמו אלרגיה, יובש או רוזציאה, כי לכל אחד מהם טיפול משלו.

מה עשוי לעזור

אין טיפול חד-פעמי שמעלים את הדמודקס. המטרה היא להוריד את כמות הקרדיות ואת הדלקת, ולשמור על כך לאורך זמן. הטיפול נמשך בדרך כלל שבועות, וחזרה של התסמינים שכיחה, ולכן חשוב לדעת את זה מראש.

הבסיס: שגרה יומית בבית

ניקוי יומי ועדין של שולי העפעפיים ובסיס הריסים, לפי הנחיית הרופא, הוא הבסיס של כל טיפול. כמה דברים שעוזרים לשגרה להצליח:

• לנקות פעם או פעמיים ביום, בעדינות, עם העיניים עצומות, ובמיוחד את בסיס הריסים.
• להסיר איפור עיניים בכל ערב, ולהחליף איפור ישן, ובמיוחד מסקרה.
• להחליף ציפיות לכריות ומגבות לעיתים קרובות, ולא לשתף מגבות.
• להמשיך בשגרה גם אחרי שהתסמינים נרגעים, כי ההפסקה היא אחת הסיבות השכיחות לחזרה.

רופא העיניים עשוי להמליץ על תכשיר ייעודי לעפעפיים או על טיפול תרופתי, לפי הממצאים בבדיקה. אל תמרחו בעצמכם שמנים אתריים או תכשירים אחרים על העפעפיים או ליד העין.

טיפולים במרפאה

כשהשגרה הביתית לא מספיקה, יש טיפולים במרפאה שעשויים לעזור אצל חלק מהמטופלים:

• ניקוי שולי העפעפיים בבלפקס: ניקוי מכני של שולי העפעפיים ובסיס הריסים, שמסיר קשקשים, שרוולים ושכבת חיידקים.
• סחיטת בלוטות מייבום, כשהבלוטות חסומות.
• טיפול IPL (אור פולסים, לא לייזר), כשיש בעיה בבלוטות המייבום או רוזציאה.

ההחלטה אילו טיפולים לשלב, ובאיזה סדר, נעשית אחרי הבדיקה ולפי מה שכבר ניסיתם.

מה לא כדאי לעשות

• לא לשפשף ולא לגרד את שולי העפעפיים, כי זה מגביר את הגירוי ואת הדלקת.
• לא לתלוש או לגזור ריסים כדי "להיפטר" מהקרדיות.
• לא למרוח על העפעפיים שמנים אתריים, אלכוהול או תכשירים שלא נועדו לאזור העין.
• לא להפסיק את השגרה ברגע שיש שיפור, ולא להתחיל ולהפסיק תכשירים בלי הנחיה.

אם התסמינים לא משתפרים אחרי כמה שבועות של שגרה מסודרת, זה הזמן להיבדק ולא להחליף עוד ועוד מוצרים.

איך להתכונן לבדיקה

כדי שהבדיקה תהיה יעילה, כדאי להגיע עם מידע מסודר:

• מתי התחילו התסמינים, ומתי ביום הם חזקים יותר.
• רשימה של כל הטיפות, המשחות והתכשירים לעפעפיים שניסיתם, ומה עזר.
• האם יש לכם רוזציאה, בעיות עור אחרות בפנים, או שעורות שחוזרות.

ביום הבדיקה עדיף לא למרוח איפור עיניים, כי הרופא צריך לראות את בסיס הריסים בבירור. אם אתם מרכיבים עדשות מגע, פעלו לפי ההנחיות שתקבלו בעת קביעת התור.

למה הדמודקס חוזרת

הקרדית היא חלק מהעור של רוב המבוגרים, ולכן גם אחרי טיפול מוצלח היא עלולה לחזור ולהתרבות. גם בעיות שקשורות אליה, כמו רוזציאה או בלוטות מייבום חסומות, נוטות להיות כרוניות. לכן כדאי להמשיך בשגרת ניקוי העפעפיים גם כשהתסמינים נרגעים, ולחזור לבדיקה אם הגרד, הקשקשים או השעורות חוזרים. מידע רחב יותר על דלקת עפעפיים כרונית תמצאו בעמוד בלפריטיס.

רוצים קודם הסבר בסיסי?למידע בסיסי על היגיינת עפעפיים: המדריך באתר מצמוץ

שאלות נפוצות

האם דמודקס מדבקת?

הקרדית יכולה לעבור בין אנשים במגע קרוב, אבל היא שכיחה מאוד אצל מבוגרים גם בלי שום תסמינים. לכן הימצאות שלה אצל אדם אחד לא אומרת בהכרח שבני המשפחה צריכים טיפול. כדאי לא לשתף מגבות, כריות ואיפור עיניים, ומי שיש לו תסמינים דומים יכול להתייעץ עם רופא עיניים.

האם דמודקס עוברת מעצמה?

בדרך כלל לא לגמרי. הקרדית היא חלק מהעור של רוב המבוגרים, והמטרה של הטיפול היא להוריד את הכמות שלה ואת הדלקת, לא להעלים אותה לתמיד. בלי שגרת טיפול, התסמינים נוטים לחזור.

כמה זמן לוקח הטיפול?

הטיפול נמשך בדרך כלל שבועות, ולא ימים, כי צריך לטפל גם בקרדיות שבוקעות מביצים לאורך הזמן. גם אחרי שיפור, חזרה של התסמינים שכיחה, ולכן ממשיכים בשגרת ניקוי של העפעפיים.

האם אפשר לשים שמן עץ התה על העפעפיים?

אל תמרחו שמנים אתריים, כולל שמן עץ התה, על העפעפיים או ליד העין בעצמכם. הם עלולים לגרות מאוד את העין. אם צריך תכשיר ייעודי לעפעפיים, רופא העיניים ימליץ עליו וידריך איך להשתמש בו.

מקורות

1. Liu J, Sheha H, Tseng SC. Pathogenic role of Demodex mites in blepharitis. Curr Opin Allergy Clin Immunol. 2010;10(5):505-510.
2. Amescua G, Akpek EK, Farid M, et al. Blepharitis Preferred Practice Pattern®. Ophthalmology. 2019;126(1):P56-P93.
3. Geerling G, Tauber J, Baudouin C, et al. The International Workshop on Meibomian Gland Dysfunction: report of the subcommittee on management and treatment of meibomian gland dysfunction. Invest Ophthalmol Vis Sci. 2011;52(4):2050-2064.
4. Vieira AC, Mannis MJ. Ocular rosacea: common and commonly missed. J Am Acad Dermatol. 2013;69(6 Suppl 1):S36-S41.

המידע באתר נועד להסבר כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא עיניים.