בלפריטיס שלא עוברת: מה עושים כשהטיפול הביתי לא מספיק

בעמוד זה

1. איך מרגישים בלפריטיס?
2. שני סוגים, ולעיתים שניהם יחד
3. דמודקס: הקרדית שמאחורי חלק מהמקרים העקשניים
4. הבסיס: שגרה ביתית
5. למה בלפריטיס לא עוברת?
6. מה המומחה בודק
7. מה עושים במרפאה
8. איך להתכונן לבדיקה
9. לסיכום

בלפריטיס היא דלקת של שולי העפעפיים, האזור שבו צומחים הריסים. היא שכיחה מאוד, ואצל רוב האנשים היא נשלטת היטב עם שגרת ניקוי פשוטה. אבל יש מי שמנקים, מחממים ומטפטפים, והעפעפיים עדיין אדומים, מגרדים ודביקים. העמוד הזה מיועד לכם: נסביר למה בלפריטיס נוטה לחזור, מה תפקידה של קרדית הדמודקס, ומה מומחה לעין יבשה בודק ועושה כשהטיפול הביתי לא מספיק.

איך מרגישים בלפריטיס?

• עפעפיים אדומים, נפוחים מעט או מגרדים, במיוחד בשוליים.
• קשקשים או משקעים סביב בסיס הריסים, ועפעפיים דביקים בבוקר.
• צריבה, תחושת חול בעין ויובש.
• ראייה שמטשטשת ומתבהרת עם מצמוץ.
• לעיתים ריסים שנושרים, צומחים בכיוון לא נכון, או שעורות חוזרות.

התסמינים בדרך כלל מופיעים בשתי העיניים ומשתנים מיום ליום. הם נוטים להיות חזקים יותר בבוקר.

שני סוגים, ולעיתים שניהם יחד

בלפריטיס קדמית פוגעת בחלק החיצוני של שולי העפעף, סביב הריסים. היא קשורה לחיידקים שחיים על העור (לרוב סטפילוקוקים), לסבוריאה (קשקשת שמנונית של העור והקרקפת) ולקרדית דמודקס.

בלפריטיס אחורית פוגעת בחלק הפנימי של שולי העפעף, שם נמצאות בלוטות מייבום (בלוטות השומן שמייצרות את שכבת השומן של הדמעות). כשהבלוטות לא מתפקדות היטב, מצב שנקרא MGD, השומן נעשה סמיך, הפתחים נחסמים והדמעות מתאדות מהר. לכן בלפריטיס אחורית והעין היבשה הולכות לעיתים קרובות יד ביד.

אצל הרבה מטופלים יש שילוב של שני הסוגים. זו אחת הסיבות שטיפול שמכוון רק לחלק אחד לא מביא הקלה מלאה.

דמודקס: הקרדית שמאחורי חלק מהמקרים העקשניים

דמודקס היא קרדית זעירה שחיה בזקיקי השערות ובבלוטות השומן של העור, כולל הריסים. היא שכיחה מאוד, ושכיחותה עולה עם הגיל. אצל רוב האנשים היא לא גורמת לבעיה. אבל כשיש ממנה הרבה, היא עשויה לגרום לגירוי, לדלקת ולחסימה של זקיקי הריסים ובלוטות מייבום.

סקירה של Liu, Sheha ו-Tseng תיארה את הקשר בין דמודקס לבלפריטיס, ואת הסימן האופייני: משקעים דמויי שרוול סביב בסיס הריסים (collarettes). סימנים נוספים הם גרד חזק בשולי העפעפיים, ריסים שנושרים ושעורות חוזרות. חשוב לדעת שהקרדית לא נעלמת עם ניקוי רגיל במים וסבון, ולכן בלפריטיס של דמודקס נוטה להיות עקשנית.

הבסיס: שגרה ביתית

לפי הנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, בלפריטיס היא מצב כרוני, ושגרה יומית היא הבסיס לכל טיפול:

• חום. קומפרס חם על העפעפיים מרכך את השומן בבלוטות ואת המשקעים. הוא צריך להיות חם מספיק ולהישאר מספיק זמן.
• ניקוי שולי העפעפיים. מגבונים או תכשיר ייעודי לניקוי עפעפיים, בעדינות לאורך שורת הריסים.
• טיפות סיכה, עדיף ללא חומר משמר אם משתמשים בהן לעיתים קרובות.
• טיפול בעור. אם יש קשקשת בקרקפת או בגבות, או רוזציאה בפנים, הטיפול בהן חלק מהטיפול בעפעפיים.

למה בלפריטיס לא עוברת?

אם אתם מתמידים ועדיין לא מרגישים טוב, בדרך כלל יש לכך סיבה שאפשר לזהות:

• שכבת משקעים ("ביופילם") של חיידקים, שומן ותאי עור מתים שנדבקת לשולי העפעף. מגבון רגיל לא מסיר אותה עד הסוף, והיא ממשיכה לגרות ולחסום את פתחי הבלוטות.
• דמודקס שלא אובחנה ולא טופלה.
• MGD מתקדם, כשהבלוטות חסומות בשומן כמעט מוצק שחום ביתי לא מצליח לרוקן.
• רוזציאה בעיניים, מחלה דלקתית של העור שפוגעת גם בעפעפיים. לפי Vieira ו-Mannis, רוזציאה בעיניים שכיחה אבל מאובחנת לעיתים קרובות באיחור. ראו רוזציאה בעיניים.
• גורם נוסף, כמו אלרגיה לתכשיר, לאיפור או לטיפות.

מה המומחה בודק

בבדיקות לעין יבשה בוחנים את שולי העפעפיים במנורת סדק (מיקרוסקופ לבדיקת העין) בהגדלה גבוהה. בודקים את בסיס הריסים ומחפשים משקעים וסימני דמודקס, לוחצים בעדינות על העפעף כדי לראות אם בלוטות מייבום מפרישות ואיזה שומן יוצא מהן, ומעריכים את שכבת הדמעות ואת פני העין בעזרת צבע פלואורסצאין. בנוסף בודקים את עור הפנים לסימני רוזציאה.

המטרה היא להבין איזה סוג בלפריטיס יש לכם ומה מניע אותה, כי זה מה שקובע את הטיפול.

מה עושים במרפאה

במרפאת עין יבשה בחיפה, התוכנית נבנית לפי הממצאים, ולעיתים קרובות משלבת כמה טיפולים:

• BlephEx, ניקוי שולי העפעפיים. מכשיר עם ספוגית מסתובבת שמנקה במדויק את שולי העפעף ואת בסיס הריסים, ומסיר את שכבת המשקעים שמגבון רגיל משאיר. זה מתאים במיוחד כשיש ביופילם, משקעים או דמודקס. אחרי הטיפול חוזרים לשגרה הביתית, שנעשית יעילה יותר על עפעף נקי.
• סחיטת בלוטות מייבום. כשיש בלפריטיס אחורית ו-MGD, מחממים את העפעפיים ומרוקנים את השומן הסמיך מהבלוטות. Korb ו-Blackie תיארו גם ניקוי מכני של קו השוליים, שעשוי לשפר את תפקוד הבלוטות.
• טיפול IPL. כשיש MGD, ובמיוחד כשיש רוזציאה, אור פולסים רחב-טווח על עור הפנים עשוי להפחית את הדלקת ואת כלי הדם המורחבים שמזינים אותה. IPL אינו לייזר. לרוב משלבים אותו עם סחיטת בלוטות.

בנוסף, רופא העיניים עשוי לרשום טיפול תרופתי לפי המצב: משחה או טיפות אנטיביוטיות, טיפות אנטי-דלקתיות לזמן קצוב, טיפול ייעודי נגד דמודקס, או טיפול בכדורים כשיש רוזציאה או MGD משמעותי. ההחלטה נעשית בהתאם לבדיקה ולמצב הכללי שלכם.

כשיש גם יובש משמעותי, הטיפול בעפעפיים הוא רק חלק מהתמונה. במקרים כאלה בודקים גם את כמות הדמעות ואת מצב פני העין, ומתאימים את הטיפול גם לעין היבשה עצמה.

איך להתכונן לבדיקה

כמה דברים פשוטים יעזרו להפיק את המרב מהפגישה:

• הכינו רשימה של כל הטיפות, המשחות והתכשירים שניסיתם, כולל מה עזר ומה לא.
• אם אפשר, הגיעו בלי איפור עיניים, כדי שאפשר יהיה לבדוק את שולי העפעפיים ואת בסיס הריסים.
• ספרו על מחלות עור (רוזציאה, קשקשת, אקזמה), על שעורות חוזרות, ועל תרופות קבועות.
• אם אתם מרכיבים עדשות מגע, שאלו מראש אם להגיע בלעדיהן.

חשוב לתאם ציפיות: בלפריטיס כרונית היא מצב שמנהלים לאורך זמן. גם אחרי שיפור טוב, בדרך כלל ממשיכים בשגרה ביתית, ולפעמים חוזרים לטיפול במרפאה כשהתסמינים חוזרים.

לסיכום

בלפריטיס שלא עוברת איננה גזירת גורל. לעיתים קרובות יש מאחוריה משקעים, דמודקס, בלוטות חסומות או רוזציאה, ולכל אחד מהם יש טיפול. בדיקה מדויקת של שולי העפעפיים היא הצעד שמאפשר להפסיק לנחש ולהתחיל לטפל בסיבה.

רוצים קודם הסבר בסיסי?למידע בסיסי על בלפריטיס: המדריך באתר מצמוץ

שאלות נפוצות

האם בלפריטיס מדבקת?

בלפריטיס עצמה איננה נחשבת מחלה מדבקת. קרדית דמודקס שכיחה מאוד אצל מבוגרים גם בלי תסמינים. עדיין, לא כדאי לשתף מגבות, איפור או מסכות חימום.

האם בלפריטיס עוברת לגמרי?

בלפריטיס כרונית בדרך כלל לא נעלמת לתמיד, אבל אפשר לשלוט בה היטב. המטרה היא להפחית את הדלקת ואת התסמינים, ולשמור על שגרה שמונעת התלקחויות.

מה זה הקשקשים סביב הריסים?

משקעים דמויי שרוול סביב בסיס הריס נקראים collarettes, והם סימן אופייני לקרדית דמודקס. קשקשים שמנוניים ורכים יותר קשורים לעיתים לסבוריאה. רופא יכול להבחין ביניהם בבדיקה במיקרוסקופ.

אפשר להמשיך להתאפר?

בדרך כלל כן, בזהירות: הסירו איפור בכל ערב, החליפו מסקרה ואייליינר לעיתים קרובות, והימנעו מקו אייליינר בצד הפנימי של שורת הריסים, שעלול לחסום את בלוטות השומן.

מקורות

1. Amescua G, Akpek EK, Farid M, et al. Blepharitis Preferred Practice Pattern®. Ophthalmology. 2019;126(1):P56-P93.
2. Liu J, Sheha H, Tseng SC. Pathogenic role of Demodex mites in blepharitis. Curr Opin Allergy Clin Immunol. 2010;10(5):505-510.
3. Korb DR, Blackie CA. Debridement-scaling: a new procedure that increases Meibomian gland function and reduces dry eye symptoms. Cornea. 2013;32(12):1554-1557.
4. Nichols KK, Foulks GN, Bron AJ, et al. The International Workshop on Meibomian Gland Dysfunction: executive summary. Invest Ophthalmol Vis Sci. 2011;52(4):1922-1929.
5. Vieira AC, Mannis MJ. Ocular rosacea: common and commonly missed. J Am Acad Dermatol. 2013;69(6 Suppl 1):S36-S41.

המידע באתר נועד להסבר כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא עיניים.