עפעפיים שלא נסגרים בשינה: יובש של הבוקר וחשיפת הקרנית

בעמוד זה

1. מה קורה כשהעפעפיים לא נסגרים
2. למה זה קורה
3. התסמינים: למה דווקא בבוקר
4. למה זה לא תמיד מזוהה
5. איך מאבחנים
6. האמצעים המקובלים
7. כשהאמצעים הביתיים לא מספיקים
8. מתי שוקלים ניתוח

יש אנשים שהעיניים שלהם שורפות וכואבות דווקא בבוקר, מיד כשהם מתעוררים, ומשתפרות במהלך היום. אחת הסיבות האפשריות היא שהעפעפיים לא נסגרים עד הסוף בזמן השינה. בדף הזה נסביר מה גורם לזה, איך מזהים את המצב, אילו אמצעים עוזרים ומתי צריך לשקול ניתוח.

מה קורה כשהעפעפיים לא נסגרים

בשינה העפעפיים אמורים להיסגר לגמרי ולהגן על הקרנית (החלון השקוף בחזית העין) מפני התייבשות. כשנשאר פתח קטן, גם של מילימטרים ספורים, חלק מהקרנית נשאר חשוף לאוויר במשך שעות. המצב הזה נקרא לגופתלמוס לילי (nocturnal lagophthalmos, סגירה לא מלאה של העפעפיים בשינה).

החשיפה גורמת לפגיעה בשכבת התאים העליונה של הקרנית, בדרך כלל ברצועה בחלק התחתון שלה. הפגיעה הזו נקראת קרטופתיה מחשיפה (exposure keratopathy). ברוב המקרים היא גורמת לאי נוחות ולראייה מעט מטושטשת בבוקר. במקרים קשים, בלי טיפול, הקרנית עלולה להיפצע ואף להזדהם.

למה זה קורה

• שיתוק של עצב הפנים: העצב הזה מפעיל את השריר שסוגר את העפעפיים. שיתוק בל (Bell's palsy, שיתוק פתאומי של צד אחד של הפנים) הוא הסיבה המוכרת ביותר, אבל גם שבץ, ניתוחים באזור האוזן או גידולים עלולים לפגוע בעצב.
• אחרי ניתוח עפעפיים: ניתוח להרמת עפעפיים או להסרת עור עודף עלול, אצל חלק מהאנשים, לקצר מעט את העפעף, כך שהוא לא נסגר עד הסוף. לרוב זה משתפר עם הזמן, אבל לא תמיד.
• מחלת עיניים של בלוטת התריס: נפיחות ברקמות שמאחורי העין דוחפת אותה קדימה, והעפעפיים נמשכים לאחור. העין נשארת חשופה יותר ביום ובלילה. עוד על כך בדף עין יבשה ובלוטת התריס.
• עיניים בולטות מטבען: אצל חלק מהאנשים מבנה הפנים והארובה גורם לכך שהעין בולטת יותר, והעפעפיים מתקשים לכסות אותה לגמרי בשינה.
• דליפה ממסכת CPAP: מי שישנים עם מכשיר לטיפול בדום נשימה בשינה עלולים לסבול מזרם אוויר שדולף מהמסכה ישירות לעיניים. גם בלי לגופתלמוס, זרם כזה מייבש את העין.
• גיל והרפיית העפעפיים: עם הגיל העפעפיים נעשים רפויים יותר, ולעיתים הם לא נצמדים היטב לעין.

התסמינים: למה דווקא בבוקר

הסימן הבולט הוא יובש, צריבה, כאב או תחושת חול שחזקים במיוחד בשעות הבוקר ומשתפרים אחרי כמה שעות של מצמוץ. יש מי שמתעוררים עם עין אדומה, עם ראייה מטושטשת שמתבהרת בהדרגה, או עם תחושה שהעפעף "נדבק" לעין. לפעמים הבעיה בעין אחת בלבד, למשל אחרי שיתוק בל. בני זוג מספרים לעיתים שהם רואים פס לבן בין העפעפיים בזמן השינה.

למה זה לא תמיד מזוהה

לגופתלמוס לילי קל אינו נדיר, ורבים לא יודעים שיש להם אותו. מי שסובלים ממנו מתארים לרוב "עין יבשה" רגילה, ומקבלים טיפות לחות שעוזרות במהלך היום אבל לא פותרות את הצריבה של הבוקר. גם בבדיקה רגילה, כשהמטופל יושב ער מול הרופא, העפעפיים נסגרים היטב במצמוץ, והבעיה עלולה להתפספס אם לא בודקים במיוחד את הסגירה העדינה.

לכן, אם הטיפול ביובש לא עוזר, והתסמינים חזקים דווקא בבוקר, כדאי לספר על כך לרופא במפורש. הפרט הזה לבד מכוון את הבדיקה לכיוון הנכון. כדאי גם לציין אם היובש חזק יותר בעין אחת, כי זה עשוי לרמז על סיבה מקומית כמו חולשה של עצב הפנים או ניתוח קודם.

איך מאבחנים

רופא העיניים שואל על התסמינים ועל העיתוי שלהם, על ניתוחים קודמים, על מחלות כמו בלוטת התריס ועל שימוש ב-CPAP. אחר כך הוא בודק:

• סגירת העפעפיים: מבקשים מכם לעצום עיניים בעדינות, כמו בשינה, ובודקים אם נשאר פתח ומה גודלו. בודקים גם את כוח הסגירה ואת תנועת העין כלפי מעלה בזמן העצימה.
• צביעה בפלואורסצאין (צבע צהוב-כתום שאינו מזיק) ובדיקה במנורת סדק (מכשיר הגדלה מיוחד לבדיקת העין), שמראות את הפגיעה בקרנית ואת מיקומה.
• בדיקות עין יבשה נוספות, כי לעיתים קרובות יש במקביל גם מחסור בדמעות או חסימה של בלוטות המייבום, והטיפול צריך להתייחס לכל המרכיבים.

פירוט על הבדיקות בדף בדיקות לעין יבשה. כשהסיבה אינה ברורה, למשל חולשה חדשה בפנים, ייתכן שיהיה צורך בבירור נוסף אצל רופא אחר.

האמצעים המקובלים

הטיפול מותאם לסיבה ולחומרה. במקרים קלים עד בינוניים בדרך כלל מתחילים באמצעים פשוטים:

• משחה או ג'ל סמיך לפני השינה: יוצרים שכבה מגינה על הקרנית במשך הלילה. המשחה מטשטשת את הראייה, ולכן שמים אותה ממש לפני השינה.
• טיפות לחות ביום, עדיף ללא חומר משמר כשמשתמשים בהן לעיתים קרובות. ראו טיפות ללא חומר משמר.
• משקפי לחות או מגני עיניים לשינה: מגנים אטומים שיוצרים סביב העין סביבה לחה ומונעים זרם אוויר. יש מי שמעדיפים אותם על פני הדבקה.
• הדבקת עפעפיים, רק לפי הנחיה של רופא ובשיטה שהוא מדגים.
• טיפול בגורם: התאמה מחדש של מסכת ה-CPAP, איזון מחלת בלוטת התריס, ומעקב אחרי ההחלמה משיתוק בל.

כשהאמצעים הביתיים לא מספיקים

אם היובש של הבוקר נמשך, או שבבדיקה רואים פגיעה בקרנית למרות הטיפול, בדיקה אצל רופא עיניים שמתמחה בעין יבשה עוזרת לבדוק מה עוד תורם לבעיה. במרפאה אפשר לשלב, לפי הצורך ואחרי בדיקה:

• בדיקות לעין יבשה: כדי להבין אם יש גם מחסור בדמעות או בעיה בבלוטות, ולעקוב אחרי מצב הקרנית לאורך זמן.
• פקקים לנקבוביות הדמעות: כשיש גם מחסור בדמעות, הם עשויים להשאיר יותר לחות על העין. הם אינם פותרים את בעיית הסגירה עצמה.
• עדשת מגע טיפולית: במקרים נבחרים, למשל כשיש פגם בקרנית שמתקשה להיסגר, ובמעקב צמוד. כשהעין חשופה מאוד העדשה עלולה להתייבש, ולכן היא לא תמיד מתאימה.

מתי שוקלים ניתוח

כשהסגירה לא מספקת לאורך זמן והקרנית נפגעת למרות האמצעים השמרניים, או כשברור שהבעיה לא תשתפר מעצמה, שוקלים ניתוח. הניתוח נעשה על ידי מנתח אוקולופלסטי (רופא עיניים שמתמחה בניתוחי עפעפיים וארובה), ואינו ניתן במרפאה. יש כמה סוגי ניתוחים, למשל הוספת משקולת זעירה לעפעף העליון כדי לעזור לו להיסגר, הידוק של העפעף התחתון, או תפירה חלקית של העפעפיים. ההתאמה נקבעת לפי הסיבה ולפי הבדיקה. גם אחרי ניתוח, טיפול בפני העין ומעקב נשארים חלק חשוב מהתוכנית.

שאלות נפוצות

איך אדע אם העיניים שלי לא נסגרות בשינה?

קשה לדעת לבד, כי זה קורה בזמן שאתם ישנים. בן או בת הזוג יכולים לשים לב לפס לבן שנראה בין העפעפיים. רמז נוסף הוא יובש וצריבה שחזקים במיוחד מיד כשמתעוררים ומשתפרים במהלך היום. רופא העיניים יכול לבדוק את סגירת העפעפיים ולראות סימני חשיפה על הקרנית.

האם מותר להדביק את העפעפיים בלילה?

הדבקת עפעפיים נעשית רק לפי הנחיה של רופא, עם סוג מדבקה ושיטה שהוא מסביר. הדבקה לא נכונה עלולה דווקא לגרום לעפעף להיפתח ולשרוט את הקרנית.

אני משתמש במכשיר CPAP ומתעורר עם עיניים יבשות. מה עושים?

לעיתים קרובות אוויר דולף מהמסכה לכיוון העיניים. כדאי לפנות למי שמתאים לכם את המכשיר כדי לבדוק את גודל המסכה והתאמתה. אל תפסיקו את הטיפול ב-CPAP בלי להתייעץ, ובמקביל פנו לרופא עיניים אם היובש נמשך.

האם המרפאה מבצעת ניתוחי עפעפיים?

לא. כשצריך ניתוח, ההפניה היא למנתח אוקולופלסטי (רופא עיניים שמתמחה בניתוחי עפעפיים). במרפאה עוסקים בבדיקה, בטיפול בפני העין ובמעקב.

מקורות

1. Jones L, Downie LE, Korb D, et al. TFOS DEWS II Management and Therapy Report. Ocul Surf. 2017;15(3):575-628.
2. Gomes JAP, Azar DT, Baudouin C, et al. TFOS DEWS II iatrogenic report. Ocul Surf. 2017;15(3):511-538.
3. Gupta A, Sadeghi PB, Akpek EK. Occult thyroid eye disease in patients presenting with dry eye symptoms. Am J Ophthalmol. 2009;147(5):919-923.
4. Akpek EK, Amescua G, Farid M, et al. Dry Eye Syndrome Preferred Practice Pattern®. Ophthalmology. 2019;126(1):P286-P334.

המידע באתר נועד להסבר כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא עיניים.