עין יבשה: מה זה, למה זה קורה ומתי צריך מומחה

בעמוד זה

1. מה זו עין יבשה?
2. שכבת הדמעות ומעגל הקסמים
3. שני סוגים עיקריים: אידוי מוגבר וחוסר בדמעות
4. למי זה קורה?
5. התסמינים
6. איך מאבחנים עין יבשה?
7. סולם הטיפול
8. מתי כדאי לפנות למומחה לעין יבשה?

אם העיניים שלכם שורפות, מגרדות, מרגישות "חול" או מטשטשות לקראת סוף היום, ייתכן שמדובר בעין יבשה. המדריך הזה מסביר מה קורה בפועל על פני העין, למה זה קורה דווקא לכם, איך מאבחנים את הבעיה, ומה אפשר לעשות כשהטיפות מבית המרקחת כבר לא מספיקות.

מה זו עין יבשה?

עין יבשה (Dry Eye Disease) היא מחלה של פני העין, שבה שכבת הדמעות מאבדת את האיזון שלה. ההגדרה המקובלת היום, של הצוות הבין-ארגוני TFOS DEWS II משנת 2017, מתארת אותה כמחלה רב-גורמית שבה אובדן האיזון (הומאוסטזיס) של שכבת הדמעות מלווה בתסמינים. בתהליך משתתפים חוסר יציבות של הדמעות, ריכוז מלחים גבוה מדי בדמעות (היפר-אוסמולריות), דלקת ופגיעה בפני העין, ולעיתים גם שינויים בעצבי התחושה של הקרנית.

במילים פשוטות: הדמעות לא מצליחות לשמור על פני העין לחים, חלקים ומוגנים בין מצמוץ למצמוץ. התוצאה היא אי נוחות, ראייה לא יציבה ועין שמתעייפת מהר.

שכבת הדמעות ומעגל הקסמים

שכבת הדמעות דקה מאוד, אבל בנויה בחוכמה. הבסיס שלה הוא ג'ל מימי עשיר בחלבונים ובריר (מוצין), שנצמד לפני הקרנית והלחמית. מעליו פרושה שכבת שומן דקיקה, שמפרישות בלוטות המייבום (בלוטות שומן זעירות בשולי העפעפיים). שכבת השומן היא ה"מכסה" שמונע מהדמעות להתאדות.

כשמשהו משתבש, נוצר מה שמכונה מעגל קסמים: הדמעות מתאדות מהר או שאין מספיק מהן, הן נעשות מרוכזות מדי, הריכוז הגבוה מגרה את פני העין ומעורר דלקת, והדלקת פוגעת עוד יותר בתאים שמייצרים את הריר ובבלוטות. כך הדמעות נעשות פחות יציבות, והמעגל ממשיך. לכן עין יבשה נוטה להיות כרונית, ולכן טיפול טוב צריך לשבור את המעגל ולא רק להוסיף נוזל.

שני סוגים עיקריים: אידוי מוגבר וחוסר בדמעות

הסיווג המודרני מחלק את העין היבשה לשני מנגנונים עיקריים, שלעיתים קרובות מופיעים יחד:

• עין יבשה מאידוי (evaporative): כמות הדמעות תקינה, אבל הן מתאדות מהר מדי. הגורם השכיח ביותר הוא הפרעה בתפקוד בלוטות המייבום (MGD), שבה השומן שהבלוטות מפרישות סמיך או מועט. גם מצמוץ לא מלא (למשל מול מסכים), דלקת בשולי העפעפיים (בלפריטיס) ורוזציאה תורמים לאידוי.
• עין יבשה מחוסר דמעות (aqueous-deficient): בלוטת הדמעות מייצרת פחות מדי נוזל. זה קורה עם הגיל, במחלות אוטואימוניות כמו תסמונת סיוגרן, אחרי השתלת מח עצם, ובהשפעת תרופות מסוימות.

אצל רוב המטופלים יש מרכיב של אידוי, ו-MGD הוא הגורם השכיח ביותר לעין יבשה. זו אחת הסיבות שטיפות לבדן לא תמיד מספיקות: הן מוסיפות נוזל, אבל לא מתקנות את שכבת השומן.

למי זה קורה?

עין יבשה נפוצה מאוד. לפי דוח האפידמיולוגיה של TFOS DEWS II, השכיחות בעולם נעה בטווח רחב, בערך בין 5% ל-50% מהאוכלוסייה, בהתאם להגדרה שבה משתמשים ולאוכלוסייה שנבדקה. הסיכון עולה אצל:

• אנשים מבוגרים, ונשים יותר מגברים, בין השאר בגלל שינויים הורמונליים.
• מי שעובדים שעות ארוכות מול מסכים, שבהם קצב המצמוץ יורד והמצמוצים נעשים חלקיים.
• מרכיבי עדשות מגע.
• מי שעברו ניתוחי עיניים, כולל ניתוח לייזר לתיקון ראייה או ניתוח קטרקט.
• אנשים עם מחלות אוטואימוניות, סוכרת, רוזציאה או מחלת עיניים של בלוטת התריס.
• מי שנוטלים תרופות כמו אנטי-היסטמינים, חלק מהתרופות נגד דיכאון וחרדה, או תרופות לאקנה מקבוצת האיזוטרטינואין.
• מי שחיים או עובדים בסביבה יבשה, ממוזגת או מאובקת.

התסמינים

התסמינים משתנים מאדם לאדם, ולא תמיד מתאימים למה שהרופא רואה בבדיקה. השכיחים הם:

• צריבה, גירוי או תחושה של גוף זר או "חול" בעין (ראו גם עיניים שורפות).
• אדמומיות, עייפות עיניים וקושי לקרוא או לעבוד מול מסך לאורך זמן.
• ראייה מטושטשת שמשתפרת אחרי מצמוץ.
• רגישות לאור, לרוח ולמזגן.
• דמעת יתר, שנשמעת פרדוקסלית אבל היא תגובה של העין לגירוי.
• קושי להרכיב עדשות מגע.
• כאב, ולעיתים כאב שאינו תואם את מה שנראה בבדיקה (ראו עיניים כואבות וכאב עיני נוירופתי).

איך מאבחנים עין יבשה?

האבחון מתחיל בשיחה: מתי התסמינים מופיעים, מה מחמיר אותם, אילו תרופות וטיפות אתם נוטלים, ואילו מחלות כלליות יש לכם. לרוב נעזרים גם בשאלון תסמינים מתוקף, כמו OSDI.

לאחר מכן בודקים את העין במיקרוסקופ מיוחד (מנורת סדק). הבדיקות המקובלות כוללות:

• זמן התפרקות הדמעות (TBUT): טיפה של צבע צהוב (פלואורסצאין) מראה כמה שניות שכבת הדמעות נשארת שלמה אחרי מצמוץ.
• צביעה של פני העין: הצבע מדגים אזורים פגועים בקרנית ובלחמית.
• בדיקת שירמר: פס נייר קטן בשולי העפעף מודד כמה דמעות העין מייצרת.
• הערכה של בלוטות המייבום: לחיצה עדינה על העפעף מראה אם הבלוטות מפרישות שומן, ואיך הוא נראה.
• בדיקת שולי העפעפיים: חיפוש סימנים לבלפריטיס ולקרדית הדמודקס (טפיל זעיר שחי בזקיקי הריסים).

שילוב הבדיקות עוזר להבין איזה מנגנון דומיננטי אצלכם, וזה מה שקובע את הטיפול. פירוט נוסף תמצאו בעמוד בדיקות לעין יבשה.

סולם הטיפול

ההנחיות הבין-ארגוניות מציעות טיפול בשלבים: מתחילים בצעדים פשוטים, ומוסיפים טיפולים אם התסמינים נמשכים. בפועל, הטיפול מותאם לסוג היובש ולחומרתו, ולא תמיד עוברים שלב אחרי שלב.

שלב ראשון: בסיס בבית

• התאמת הסביבה: הפסקות ממסכים, מצמוץ מודע, הרחקת זרם המזגן מהפנים, מכשיר אדים בחדר יבש.
• טיפות לחות, ועדיף טיפות ללא חומר משמר כשמשתמשים בהן לעיתים קרובות. יש סוגים רבים, למשל טיפות עם חומצה היאלורונית.
• קומפרסים חמים והיגיינת עפעפיים, כשיש מרכיב של בלוטות מייבום או בלפריטיס.
• בדיקה עם הרופא המטפל אם אחת התרופות שאתם נוטלים תורמת ליובש. אל תפסיקו תרופה בלי להתייעץ.

שלב שני: כשהבסיס לא מספיק

• טיפולים במרפאה לבלוטות ולעפעפיים: סחיטת בלוטות מייבום, טיפול IPL (אור פולסים רחב-טווח, לא לייזר) וניקוי שולי העפעפיים בבלפקס.
• פקקים לנקבוביות הדמעות, שמשאירים את הדמעות הטבעיות זמן רב יותר על העין.
• טיפות ומשחות שרופא העיניים עשוי לרשום, למשל טיפות אנטי-דלקתיות, או טיפול תרופתי לשולי העפעפיים.

שלב שלישי: יובש קשה

• טיפות סרום עצמי, שמופקות מהדם של המטופל עצמו.
• עדשת מגע טיפולית שמגינה על הקרנית כמו "תחבושת".
• טיפולים תרופתיים נוספים, לפי החלטת הרופא ובמעקב צמוד.

לכל הטיפולים הזמינים במרפאה ראו את עמוד הטיפולים.

מתי כדאי לפנות למומחה לעין יבשה?

הרבה אנשים מסתדרים עם טיפות והרגלים טובים. כדאי לפנות לבדיקה מעמיקה כאשר:

• התסמינים נמשכים כמה שבועות למרות טיפות ללא חומר משמר, קומפרסים והיגיינת עפעפיים.
• היובש פוגע בעבודה, בקריאה, בנהיגה או בשינה.
• יש לכם מחלה כללית שקשורה ליובש, כמו סיוגרן, רוזציאה או מחלה של בלוטת התריס.
• אתם לפני ניתוח עיניים, או שהיובש התחיל אחרי ניתוח.
• אתם חוזרים שוב ושוב עם שעורות, דלקות עפעפיים או עדשות מגע שכבר לא נסבלות.

מומחה לעין יבשה יבדוק איזה מנגנון מוביל אצלכם ויבנה תוכנית שמטפלת בגורם, לא רק בתסמין. אפשר לקרוא על מה קורה בפגישת הייעוץ ועל מרפאת עין יבשה בחיפה.

רוצים קודם הסבר בסיסי?למדריך בסיסי ופשוט על עין יבשה: המדריך באתר מצמוץ

שאלות נפוצות

האם עין יבשה היא מחלה אמיתית או סתם אי נוחות?

עין יבשה היא מחלה מוכרת של פני העין ושל שכבת הדמעות. היא יכולה לפגוע באיכות הראייה ובאיכות החיים, ובמקרים קשים גם לפגוע בקרנית, ולכן כדאי להתייחס אליה ברצינות.

איך ייתכן שיש לי יובש אם העיניים שלי דומעות?

כשפני העין מגורים, בלוטת הדמעות מפרישה דמעות רפלקס מימיות. הן שוטפות את העין לרגע, אבל אינן מחזיקות מעמד כמו שכבת דמעות תקינה. לכן דמעת יתר היא תסמין שכיח של עין יבשה.

האם עין יבשה עוברת לבד?

יובש זמני, למשל אחרי טיסה או בתקופה של עבודה ממושכת מול מסך, יכול לחלוף. עין יבשה כרונית בדרך כלל לא נעלמת לבד, אבל אפשר לשלוט בה היטב עם טיפול שמותאם לסיבה.

מתי כדאי לפנות למומחה לעין יבשה?

כשהתסמינים נמשכים כמה שבועות למרות טיפות ללא חומר משמר, קומפרסים והיגיינת עפעפיים, כשאתם צריכים טיפות פעמים רבות ביום, או כשיש לכם מחלה כללית שקשורה ליובש, כמו תסמונת סיוגרן.

מקורות

1. Craig JP, Nichols KK, Akpek EK, et al. TFOS DEWS II Definition and Classification Report. Ocul Surf. 2017;15(3):276-283.
2. Bron AJ, de Paiva CS, Chauhan SK, et al. TFOS DEWS II pathophysiology report. Ocul Surf. 2017;15(3):438-510.
3. Stapleton F, Alves M, Bunya VY, et al. TFOS DEWS II Epidemiology Report. Ocul Surf. 2017;15(3):334-365.
4. Wolffsohn JS, Arita R, Chalmers R, et al. TFOS DEWS II Diagnostic Methodology report. Ocul Surf. 2017;15(3):539-574.
5. Jones L, Downie LE, Korb D, et al. TFOS DEWS II Management and Therapy Report. Ocul Surf. 2017;15(3):575-628.
6. Nichols KK, Foulks GN, Bron AJ, et al. The International Workshop on Meibomian Gland Dysfunction: executive summary. Invest Ophthalmol Vis Sci. 2011;52(4):1922-1929.

המידע באתר נועד להסבר כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לבדיקה אצל רופא עיניים.